רצפת האגן 

רצפת האגן

מהווה מארג של שרירים, רקמות חיבור, עצבים וכלי דם היוצרים יחד מעין "טרמפולינה" בקרקעית האגן, הנקראת דיאפרגמה. רצפת אגן, כשמה כן היא מהווה את החלק התחתון של האגן. הקרקע עליה נשענים האיברים הפנימיים באגן, ובאותה מידה יכולים גם לפגוע בה ע"י הכבדה.

רצפת האגן מהווה חלק מקבוצת שרירים עמוקים, שרירי היציבה. לשרירי היציבה תפקיד חיוני ומכריע בתמיכת האברים הפנימיים באגן, בהזדקפות וביציבה הדינמית, בשכלול התנועה ובהתנהלות היומיומית והיעילה של הגוף כולו.

בנוסף, רצפת האגן מהווה חלק ממערכת הנשימה.

מלבד העובדה שרצפת האגן נתונה למשקל האיברים עליה כתוצאה מכוח הכובד, היא חלשה יותר אצל נשים בשל העובדה שפני השטח שלה גדולים יותר, ויש בה נקב נוסף המחליש את הרצפה מעצם נוכחותו גם ללא לידות. רצפת האגן מורכבת מרקמת חיבור מיוחדת ושלוש שכבות שרירים:

• השכבה העמוקה – Levator Ani Plate שתפקידה למנוע צניחת אברי המין ולספק משטח לראש העובר עם צאתו מצוואר הרחם.
• השכבה האמצעית – סוגרי צינור השתן ופי הטבעת.
• השכבה החיצונית – הפרינאום.

חלל הבטן מהווה תיבת לחצים המורכבת מחלקים גרמיים (עצמות האגן, צלעות ועמוד שדרה), ומרקמה רכה (רקמות חיבור, שרירים, עצבים וכלי דם).

בתקרת החלל נמצאת הסרעפת, בקירותיו נמצאות דפנות הבטן ובקרקעית רצפת האגן, המשמשת כבסיס מרכז הכובד (ניתן לעבור למאמר שרירי הליבה כדי להיזכר בשרירים אלה).

תפקידים מרכזיים:

רצפת האגן

•      העלאת לחץ הסגירה של הפתחים העוברים דרכה (שתן, הנרתיק ופי הטבעת).
•      בלימת זעזועים – כאשר העצבוב של שרירי רצפת האגן תקין, הם יגיבו בכיווץ רפלקסיבי עם כל העלאת לחץ תוך בטני (שיעול, עיטוש, דחיפה, משיכה, קפיצה וכו') כדי למנוע מתכולת הבטן "לעבור" דרך רצפת האגן, ובכך מגנים מפני מתיחה ובלאי.
•      שליטה על הפרשות – כיווץ והרפיה רצוניים של שרירי רצפת האגן.

 סרעפת

שריר נשימה ומחיצה בין מערכת העיכול ומערכת הנשימה. תפקוד תקין מעניק תנועתיות לתכולת הבטן המאפשרת: פעילות מעיים תקינה, חזרה ורידית טובה מהגפיים, אספקת דם לאברי הבטן, תנועתיות בריאה של רצפת האגן ועוד.

כיוון שקיימת תלות תפקודית בין מרכיבים אלה, ליקוי באחד מהם עלול לשבש את הפעולה ההרמונית ביניהם ולגרום לעומס לא אחיד על רצפת האגן. עומס זה עלול עם הזמן לגרום לנזק שיתבטא בצורה של כאב (בגב או ברצפת האגן), בקע, עצירות ודליפות שתן ו/או צואה.

הסיבות לכשל בתפקוד:

•    מתיחה – עקב הריון או השמנה קיצוניים או עקב ליקוי בשריר הרחב בטני הנובע מחולשה או האטה בתגובתו.
•    קריעה – עקב בקע פיזיולוגי שהתרחב בזמן טראומה חד-פעמית כמו: לחיצות לא נכונות בלידה או ממיקרו טראומה מצטברת של העלאת לחץ תוך בטני (עצירויות, שיעול, ספורט, עבודה פיזית).
•    הדבקויות – נוצרות בעקבות ניתוחים דרך דופן הבטן.

תרגול שרירי רצפת אגן

ניתן להבין את פעולת כיווץ/איסוף רצפת האגן ע"י עצירת זרימת השתן בשירותים, אך לא מומלץ לבצע זאת באופן קבוע.

חיזוק שרירים אלה הוא חשוב ביותר למניעת מתיחות וקרעים שבעקבותיהם תהיה צניחת איברים או בריחת שתן.